<h1>תוספות חכמי אנגליה — פסחים</h1>
<h2>דף ז:</h2>
[פסחים מ"ב ע"א] לאו אמור, פי' לאו בכל מקום קאמ' אלא היכא דאיכא לאו הבא מכלל עשה בפרש', וכת' לאמר בתחילת הפרשה מגלה עליו שהוא [בלא תעשה].
[פסחים כ"ד ע"א] אין לוקין על לאו שבכללות. וק' מהא דאמ' לעיל כל שבקודש פסול כו', אמאי לא פריך והא אין לוקין על לאו שבכללות. וי"ל היכא דכת' הלאו חייב אע"ג דהוי ל"ש.
<h2>דף ל.</h2>
[פסחים ג' ע"א] אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, וקש' אמאי לא תני אור משום לשון קצר בכל התורה. ע"כ. עקם הכתו' ח' אותיות דכת' מן הבהמה כו', וק' אמאי לא מוכח עיקום מקרא דלעיל דכת' אשר לא טהורה היא ומצי למיכתב הטמאה ואיכא עיקום מאשר לא היא, וי"ל דשאני התם הואיל ויצא מפי הגבורה נקט לשון נקיה. שהרי בזוב קראו מרכב, כו', והק' רש"י היאך מוכח מכאן דניזל בתר לשון יפה, הא דלא נקט מרכב גבי אשה, משו' דיש חילוק בין מרכב למושב, שמושב מטמא אדם לטמ' בגדים, ומרכב מטמא אדם ולא לטמא בגדיו. ותי' ע"כ מיירי האי מושב רכיב' הוא ולא מושב מדכת' יטמא, ולא כת' יכבס בגדיו, ואילו מושב מטמא אדם לטמא בגדים, ומרכב מטמא אדם ולא בגדים שעליו, א"כ הוה ליה למיכתב מרכב גבי אשה, ואפי' הכי שינה לשונו מפני לשון יפה, כך הפירוש והרבה טועין. וק' א"כ לקמן דפריך והכתי' ותרכבנה על הגמלים ומשני משום בעיתותא (דליליא) [דגמלים], מ"מ היה לו לכתוב ותשבנה דרך כבוד. ע"כ. והכתי' ותרכבנה, פי' ואמאי לא כתי' ותשבנה, ומשני משו' בעיתותא דגמלא רכבה, ואין לו לקרא לשקר.
<h2>דף לד.</h2>
[פסחים כ"ז ע"ב] באותן שטעונין גניזה, פרש"י שלא הייתה מעילה בהיסיקו. וק' והא ילפינן לעיל מושמו (מהיכא) [דהיכא] דנעשית מצותו דחייב קרבן מעילה, וי"ל הא דאמ' ואפר הקודש לעולם אסור הוי באותן שטעונין גניזה ולעולם חייב קרבן מעילה, ואחר שנעשה אפר והוא אצל המזבח, אבל כל זמן שהגחלים בוערות ועושה מצוותו לא מעל המסיק. והדין נותר בשריפה כו', וק' והא מעטינן לעיל נותר בשריפ' ואין כל איסורי' כו', וי"ל דמעטינן שור הנסקל דלא דמי ליה, אבל חמץ לא. חלב של שור הנסקל יוכיח, וק' לילף חלב גופיה מנותר למהוי בשריפה כנותר, י"ל איכא למיפרך מה לנותר שכן בבל תותירו.
